החלטה בתיק ב"ל 20764-06-11

1.         התובע לקה באוטם שריר הלב ביום 22.07.09 (להלן: " האוטם").

לטענתו, ביום 16.07.09, עובר להופעת האוטם, סבל ממתח והתרגשות חריגה בעקבות ויכוח שהיה לו עם מנהל העבודה לו היה כפוף (להלן: " האירוע החריג").

התובע פנה לנתבע וביקש להכיר באוטם כתאונת עבודה, והנתבע הנתבע דחה את תביעת התובע, על בסיס הנימוק שלא הוכחה התרחשותו של האירוע החריג, וכן משום שלהשקפתו האוטם נבע ממצב תחלואי.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.         הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה רפואי לעניין הקשר הסיבתי בין אוטם שריר הלב שפקד את התובע לבין האירוע החריג, וזאת על סמך התשתית העובדתית הבאה:

א.        התובע יליד שנת 1953, עבד במועדים הרלוונטיים לתובענה בעבודות בניין ושיפוצים.

ב.         ביום 16.7.2009 במהלך העבודה באתר לבניה פנה אליו מנהל העבודה ואמר לו כי הוא עושה את העבודה בצורה איטית.

התובע השיב למנהל העבודה שזה מה שהוא יכול לעשות וכי המנהל הוא אדם קשה שאי אפשר לעבוד איתו. מנהל העבודה אמר בתגובה לתובע כי הוא מוזמן לפנות למעביד על מנת למצוא לו אתר עבודה חלופי, התובע התרגז על מנהל העבודה ולגרסתו גם נעלב.

חילופי דברים אלה נעשו בפני עובדים אחרים שעבדו באותו מקום.

התובע חזר לעבודה ביום 22.07.2009, והחל לעבוד באתר חדש, ובסביבות השעה 9:00 בבוקר לאחר שהרגיש הזעה מרובה, סחרחורת, הפסיק את העבודה ופנה לקופ"ח.

3.         על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים:

            נ/1  - תיק כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) מקופ"ח לאומית.

            נ/2 -  תיק מבית חולים נצרת.

            ת/1- תיעוד רפואי שצורף לכתב התביעה.

4.         לצורך קביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין האוטם, כפי שאובחן אצל התובע ביום 22.07.09, לבין האירוע החריג כהגדרתו לעיל, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את פרופ' ולטר מרקביץ כמומחה רפואי בתחום הקרדיולוגיה.

5.         כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת.

6.         עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת        בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

7.         המותב מסמיך את אב בית הדין לנסח שאלות למומחה וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, ככל שידרש.